החלטה בתיק ת"א 7906-09-12

1.         בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 31.10.12.

המדובר בתביעה כספית על סך של 328,148 ש"ח בגין טענה לשימוש חורג שעושה המבקשת בשטחי המשיבה לעיבוד פרדס, מעבר לשטח המוסכם בהסכם בין הצדדים, ואשר אינה משלמת תמורתו.

אין חולק כי כתב התביעה  הומצא למבקשת כדין ביום 13.9.12, אלא, שהמבקשת טוענת כי לנוכח סמיכות מועד קבלת כתב התביעה לתחילתם של חגי תשרי במהלכם שהו בחופשה כל עובדי המטה של קבוצת "מהדרין", לה משתייכת המבקשת, ובכללם גם עובדי המבקשת, סברה המבקשת בטעות כי עומד לה מנין הימים להגשת כתב הגנה החל מיום 9.10.12, עם תום חגי תשרי, מועד בו שבו עובדיה לעבודה סדירה.

המבקשת מפנה לעובדה כי יום 13.9.12 הינו יום חמישי בשבוע כאשר יום ראשון שלאחריו היה ערב ראש השנה ולפיכך החל מיום קבלת כתב התביעה יצאו העובדים לחופשה. עם שובם, הועבר הטיפול בתובענה לבא כוחם, אולם זאת תחת ההנחה השגויה כי כתב התביעה הומצא רק ביום 9.10.12.

לדבריו, ביום 6.11.12, עת סבר בטעות שבתום לב כי המועד האחרון להגשת כתב הגנה הינו ביום 8.11.12, פנה ב"כ המבקשת אל ב"כ המשיבה לקבל הסכמתה למתן ארכה להגשת כתב ההגנה, ובעקבות שיחה זו נתבררה השתלשלות העניינים האמורה. ב"כ המשיבה, על אף הנסיבות האמורות, סירבה ליתן הסכמתה לביטול פסק הדין.

המבקשת אף מלינה על אופן פועלה של המשיבה משנדרשה ע"י בית המשפט להבהיר הגורם המקבל את מסירת כתב התביעה במבקשת, עת פנתה טלפונית למר אלי באבו, החתום על אישור המסירה, אשר הינו אך שליח בקבוצת "מהדרין", תחת יצירת קשר עם מי מהמוסמכים בשם המבקשת, וזאת על אף היכרות עמוקה וארוכת שנים  של אנשי המשיבה את אנשי המבקשת לנוכח ההתקשרות ארוכת השנים בין הצדדים (למצער משנת 1998).

2.         כידוע, בבקשות מסוג זה, מקום שאין המדובר בפגם בהמצאה, מסורה ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, הבוחן הן את הסיבה למחדל בגינו לא הוגש כתב ההגנה וחשוב מכך, את שאלת סיכויי ההגנה.

עמדת המוצא עפ"י ההלכה הנוהגת בסוגיה, גורסת כי יש להעדיף, דרך כלל, את השגת המטרה העיקרית של עשיית משפט צדק על פני מגמה של שמירה קפדנית על כללי הפרוצדורה.

               אמנם, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, אולם הדבר נעשה תוך שימת לב לעקרון היסוד השזור בפסיקת בתי המשפט בדבר זכות הגישה לערכאות, הנתפסת כזכות בעלת אופי חוקתי, אשר אין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ולפיכך תוך מתן דגש על הצורך במתן יומו של בעל דין בבית המשפט.

               יפים לענייננו דברי כב' הש' א' פרוקצ'יה ברע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (ניתנה ביום 27.2.01, לא פורסמה):

          " ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו." 

          במסגרת השיקולים, יש להביא בחשבון גם את מידת הפגיעה בציפייתו של בעל הדין שכנגד ביחס לסופיות ההליכים, ובמקרה שלא נתגבשה ציפייה כאמור יש ואפשר להכיר אף בטעות של בעל הדין (ויש הגורסים שאף בטעות העולה כדי התרשלות מצידו). 

          ר' בש"א 5925/01 נסימי נ' הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193.

          ציפייה כאמור אינה מתגבשת לשם הדוגמא כאשר עסקינן בפרק זמן קצר אשר לא הצמיח את אינטרס ההסתמכות.

3.         אמנם, חדלה המבקשת משלא הגישה הגנתה במועד, אולם, מששקלתי בהסבריה, לא שוכנעתי כי הדבר נבע מתוך זניחת ענייניה או זלזול בהליך, ובנקודה זו לא מצאתי כי יהא זה נכון וצודק לדקדק עימה תוך היצמדות חסרת פשרות לכללי הפרוצדורה.

יצוין, כי רבות נפסק באשר לצורך לנהוג גמישות ביישום הפרוצדורה כאשר שורת הצדק מחייבת כן, ובמיוחד מקום שניתן לרפא את הפגם ע"י פסיקת הוצאות הצד שכנגד.

            עמדה כאמור, שיש בה מן האיזון הנדרש במצבים כגון אלה, הובעה בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702:

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות ^-יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום ^-הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על ^-ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על ^-ידי הזכויות המוגנות; לעתים דווקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין."

4.         הדברים נאמרים שכן בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, כמובן מבלי שניתן יהא לקבוע דבר לגופה של התובענה בשלב זה, הרי שמעיון בטענות המבקשת, ומבלי שתשתמע קביעת עמדה באשר לעניינים הטעונים הוכחה, עולה לכאורה תמונה של הגנה אפשרית, אשר יש בה כדי להצדיק במכלול הנסיבות מתן יומה בבית המשפט ע"י ביטול פסק הדין שניתן נגדה במעמד צד אחד.